פרויקט LIFENET לחידוש מחזור העונות

פרויקט LIFENET לחידוש מחזור העונות

סדנת טלפתית ליום שיוויון הסתיו 2021

יום שלישי, 21 בספטמבר בערב בשעה 20.00

• חזרה  ביום ראשון, 3 באוקטובר בבוקר בשעה 9.00

תרגום על ידי אורית ומיכל, טקסט באנגלית אחרי העברית

אם עדיין לא הגשתם בקשה להשתתף וברצונכם להיות חלק מהיוזמה, אנא שלחו דוא"ל ל- Iveta לכתובת iveta.sugarkova@gmail.com. ואמרו לה מה השפה שאתם רוצים לקבל את הסדנה מהשפות השונות המוצעות ב- LifeNet; איווטה תשלח את הטקסטים של הסדנה למשתתפים.

סדנה זו היא טלפתית ואנו מכוונים את עצמנו בהתאם למהלך השמש. כלומר, לא משנה היכן אתם, הסדנה תמיד מתחילה בזמן הנתון בהתאם לאזור הזמן המקומי.

מכיוון שלכולנו יש מקצבים שונים של האופן שבו אנו עוסקים בעבודה הרוחנית שלנו, הפסקנו להציע מסגרות זמן ספציפיות לכל תרגיל של הסדנה. קחו את הזמן שאתם צריכים לכל רצף.

 כיוונון קבוצתי

היו מקורקעים בליבכם ובגופכם והרגישו את נוכחות הקבוצה שלנו, הכוללת ישויות אלמנטריות, מלאכיות ורוחניות התומכות בנו. למרות שאנו פזורים ברחבי העולם, אנו מתאחדים באהבתנו לגאיה ובתחושת האחריות המשותפת לחיי האדמה.

חלק ראשון תקשורת עם העצים

התחילו כמה ימים לפני תחילת הסדנה. בחרו עץ אחד בסביבתכם להזמין לקבוצת הסדנה. אתם יכולים גם לבחור עץ מהזיכרון שלכם. (אפשר לבחור גם לבצע את התרגיל עם מספר עצים.)

בקרו את העץ או העצים שבחרתם כמה פעמים, פיסית או טלפתית, מספר ימים לפני הסדנה. השתמשו בתרגילים הבאים:

• עמדו עם הגב לכיוון העץ (אך אל תשענו על הגזע!). מצאו את המרחק הנכון בינכם לבין העץ כך ששדה אנרגיה יכול להתפתח מאחורי גבכם. איך אתם חווים/קולטים את העץ בעזרת אותו שדה אנרגתי? פתחו את ליבכם ושלחו זרם של אהבה ותודה ללא תנאי לישות העץ הנפלאה.

• כשאתם עומדים מול העץ שלכם, הראו לעץ כיצד אתם הופכים את עצמכם לאט לאט לעץ. הרגישו כיצד אתם מאריכים את שורשיכם עמוק אל פני האדמה, חושו את השקט והשלווה של גזעכם וחבקו את השמים האינסופיים בעזרת ענפיכם. איך זה מרגיש?

• לאחר מכן בקשו מהעץ להראות לכם כיצד הוא הופך את עצמו לישות אלמנטרית. הרגישו את נוכחות ישות זו בתוך מרחב הלב שלכם. התכווננו לוויברציות של הישות והקשיבו באוזניים הפנימיות שלכם כדי לשמוע אם יש לה מסר עבורכם.

במהלך הפגישה הקבוצתית שלנו אנו עובדים על אינטגרציה של העץ "שלנו" עם העצים שיצרו המשתתפים האחרים ליצירת עץ קולקטיבי. הרגישו את העץ הקוסמי שיצרנו יחד. זוהי התרומה שלנו לבריאות יערות העולם. חוו איך הריפוי שלנו תורם לאדמה החדשה המתהווה בתוכנו ומסביבנו.

חלק שניהתחברות להרים

בחרו את ההר (או מספר הרים) שאיתם ברצונכם לתקשר. אתם יכולים גם לבחור הר מהזיכרון שלכם. בנו מערכת יחסים עם ההר היפה והעצמתי שבחרתם יום או יומיים לפני הסדנה.

השתמשו בתרגילים הבאים:

• הפנו את גבכם להר; הידיים שלכם מונחות כלפי מטה כשכפות הידיים מופנות לכיוון ההר. היו מודעים לגופכם ולמינרלים שבתוככם. הרגישו והתבוננו כיצד הם פועלים בהרמוניה ובאיזון עם אבני היסוד של הגופניות שלכם. הרחיבו את מודעותכם למינרלים, חוו את צורתם האתרית, והרגישו כיצד הם רוטטים בתוככם. לאחר מכן התכווננו לגוף המינרלי של ההר.  קרבו את ההר אליכם, בקשו ממנו לגעת בכם או אפילו להיכנס לעולם הפנימי שלכם. הרגישו את עצמכם מתרחבים ומתמזגים עם גוף ההר לישות אחת. חוו את המוצקות, העוצמה והשלווה שבתוככם. ספגו והפנימו את החוויות השונות הללו.

• עכשיו פנו אל ההר. תארו לעצמכם שאתם הולכים אליו ונכנסים לעולם הפנימי שלו – עולם התודעה האלמנטרית שלו. הכירו תודה כשהוא מאפשר לכם להיכנס לתוכו. כאשר אתם מתקרבים להר אתם יכולים להעזר בתרגיל של הליכה במקום. איך זה מרגיש להיות נוכח בתוך ההר? התבוננו בעין הפנימית שלכם בכל דימוי שעולה.

במהלך הפגישה הקבוצתית שלנו אנו עובדים על אינטגרציה של ההר "שלנו" עם ההרים של כל המשתתפים ליצירת "הר קולקטיבי "- שהוא למעשה הגוף העתידי של כוכב הלכת שלנו.

הרגישו את כוכב הלכת הקוסמי שיצרנו יחד. זוהי התרומה שלנו לבריאות האדמה. שוב, חוו כיצד הריפוי שלנו תורם לאדמה החדשה המתהווה בתוכנו וסביבנו.

חלק שלישיתקשורת עם המים

כמו העצים וההרים, התחילו ליצור קשר עם המים כמה ימים לפני תחילת הסדנה. בחרו נהר, נחל, אגם או מקור מים הקרוב אליכם. תרגילים מומלצים:

• דמיינו שאתם עומדים במים עד הקרסוליים שלכם. התכופפו, ובדמיונכם אספו חופן מים ופזרו טיפות מים עדינות לאוויר. צרו אווירה מימית סביבכם והרגישו את איכותה.

• דמיינו שאתם לוקחים חופן מים ממקור המים שבחרתם. הרימו את חופן המים מעל ראשכם ושפכו אותו על צווארכם וגבכם. דמיינו שהוא זורם לאורך עמוד השדרה שלכם אל האדמה. חזרו על תרגיל זה כמה פעמים כדי להתיידד עם היסוד הקוסמי של המים.

• כעת, חוו את המים כישות מודעת בעלת זיכרונות ורצונות, היוצרת בשובבות קלילה (playfully) את צורות החיים של האדמה. הרגישו את המים בתוככם, כיצד הם ממריצים את התאים שלכם ומטעינים את מידע ה- DNA שלכם בכוח חיים חדש. השתמשו בחושיכם הפנימיים כדי לחוש את השינוי הזה.

במהלך הפגישה הקבוצתית שלנו אנו עובדים על אינטגרציה חוויות המים השונות שלנו לכדור מים עדין העוטף את כדור הארץ, כאשר אלפי קרומי מים נוצצים רוקדים בתנועה חופשית. זוהי התרומה שלנו לחזק את כוח החיים של הפלנטה האהובה שלנו. שוב, חוו את חלקנו כאנושות בהופעת האדמה החדשה בתוכנו וסביבנו.

נודה, ונסיים את עבודתנו יחד בטקס אישי משמעותי

Subscribe
Notify of
guest
8 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Cecile Mehringer

Liebe Familie,
Nachdem ich die Meditation des 30 Oktober las und tat… Wollte ich doch mitteilen von Begegnungen mit Berge, Wasser, Baum.
Ich begegnete zuerst ein Berg, ein Wächter, stark, männlich, ich verliebte mich sofort. Und ich fühle das sich verlieben ist ein Tür.
Ich bat um Begegnung, Einlass.
Die Begegnung war eine Art Tanz, energetische Tanz, an der Grenze der Sinnlichkeit also fast physisch.
Ich kam herein im Berg.. Der Austausch war energetisch, er gab sich mir, ich gab mir ihm. Er war sanft. Ich hörte "Sei der Hüter deines heiligen Körper".
Danach hatte er eine sanfte Ausstrahlung, und ich war ausgeglichen.

Beim zweiten Berg, auch männlich, ich streichelte ihm sanft.. Mit Liebe.
Dann sah ich… Er wurde kristallin.

Bei einen kleinen Moorsee, ein ruhiger Ort. Ein blauer Strahl vom Himmel ging hinein, sagend, wenn du das neue möchtest, solltest du das alte loslassen. "ich will". Weibliche reine Wesen tanzten um u d laden mich dazu ein, wir machen so eine art Wirbel in beide richtung beim tanzen. Hier ist es rein.
Man darf hinein wenn man rein ist. "achte auf deine Reinheit".
Eine Liebesbeziehung habe ich ebenfalls mit einem geliebten See…
Da ist Tanz, eins sein im Tanz was mir am Anfang fast Angst gemacht hat…
Ich bin reichlich beschenkt worden… Berührt.
Mit der Tassilo Linde… Gab es liebevolle Energie, Wesen die aus d et Zentrum der Linde mich mitnahmen ins Reich der Mitte, unsere Geschwister.
Als ich Linde neben ihm würde, verschmelzte ich mit ihm… "ich werde gehen"… Hörte ich danach.

Mutter Erde, Gaia umarmt mich.. Wenn ich es brauche, oder fallen lasse, ich umarme weiter… Es passiert sowas schönes…
Herzlich.
Danke, danke, danke.
Cécile

Johannes Waldbauer

Einstimmung: ich spüre die Aufforderung mich stärker meiner Intuition anzuvertrauen und mir die Kraft des gemeinsamen Tuns noch bewusster zu machen
Bäume: ich wähle einen Hollerbaum vor meinem Wohnblock in München. Ich binde regelmäßig mein Fahrrad an ihn an und halte an dieser Stelle gerne für eine kurze Begegnung inne. Er hat eine sehr sanfte Rinde und bildet mit den Ästen Feenaugen aus. Ich stehe mit dem Rücken zu Baum und suche den Abstand, der passend ist um selbst ein Baum zu werden. Meine Wurzeln sind fest, zart und feinfühlig zu gleich. Sie tasten sich in der Stille der dunklen Erde vorwärts. Der Umgebungslärm wirkt gedämpft an dieser Stelle. Mit einem stillen Fließen werden Wasser und Salze zu den Blättern gebracht für die Kommunion mit dem Licht. Blätter und Blüten öffnen sich in einer Zeitlupenexplosion der Welt. Die Zeit dehnt sich aus und ich spüre den Wechsel zwischen Tag und Nacht und den Lauf der Jahreszeiten.
Der Baum verwandelt sich in ein Elementarwesen: dieses wirkt fluide, hat einen Tieraspekt und ich kann eine Essenz und eine Ausdehnung unterscheiden. Es schöpft aus dem Erdinneren und ist voller Konzentration tätig. Seine Botschaft erfasse ich intuitiv so: „So wie ich mich dem Baum hingebe, so gib du dich ganz dem Kunstwerk deines Lebens hin.“ An dieser Stelle nehme ich den von Landesgrenzen unabhängigen weltweiten Wald wahr und assoziiere: „world wide wood“. Es wird mir bewusst, dass es einen glücklichen Wald gibt, aber auch leidende Wälder und Bäume die verwaist sind.
Berge: Herzensbegegnung mit dem Pendling in Kufstein als Eingang in die Tiroler Nordkette. Der Pendling erscheint mir tatsächlich hell und weiblich. Die ätherische Verbindung zu meinem Körper berührt mich. Ich darf eintreten und fühle mich mitten im Berg und spüre unsere Verwandtschaft. Auch der Berg scheint sich für mein Kommen zu interessieren. Ich fühle mich gesehen und gehe behutsam und erforsche Schwingungen, Energieflüsse und mineralische Schichten. Der Berg wird aus dem Erdinneren und aus dem Kosmos genährt. An dieser Stelle bemerke ich das größere Holon der Nordkette und die Alpen, uralt, standfest und hochschwingend. Ich werde riesenhaft groß, ohne mich schwer oder wackelig zu fühlen. Die Begegnung bewegt mich im Herzen und ich verabschiede mich voller Liebe und nehme ich ein Gefühl von tiefer Geborgenheit mit.
Kommunikation mit dem Wasser: ich besuche meinen Lieblingswaldsee. Dieser schickt mich jedoch zum Fluss im Tal, dem Inn. Dort finde ich eine schöne Sandbank in der Morgensonne. Der Fluss zeigt mir den Fluss im Fluss. Das Wasser fließt zuerst spiralförmig, dann wirbelnd und dann in immer noch kunstvolleren Formen und Spielarten durch meine Wirbelsäule. Was für ein freudiges Gefühl. Das Wesen des Wassers zeigt mir Hingabe, Freiheit und Tanz, ist liebevoll einladend und bereit zur Verbindung im ganz Kleinen wie auch in großen Dimensionen. Die Hydrosphäre bildet sich je nach Körperraum im Kopf, Brustkorb und Becken anders ab. Weiches, bewegliches, allumfassendes Denken, Stiller See und Spiegel des Universums im Herzen, und Schoß und Urquell des Lebens im Becken.
Herzensdank an alle Werkstattteilnehmer und die liebevolle Moderation

Anja

Kommunikation mit Bäumen:
Es ist eine sehr große allein stehende Birne in der Nähe meines Grundstückes, mit der ich schon eine sehr schöne Verbindung habe. Beim Kontakt über den Rücken spüre ich sofort in mir die Stärke der senkrechten Achse.
Als ich mich umdrehe geht es leicht meine Wurzeln in die Erde zu schieben. Als sich unsere Wurzeln treffen kitzelt es mich angenehm im Herzen. Erneut wird mein Körper stabil und ich dehne mich nach oben aus, alles passiert in einer Harmonie und Leichtigkeit.
Als ich die Birne bitte mir ihr Wesen zu zeigen fängt ihre ganze riesige Krone an zu Strahlen. Silberne und goldene Fäden sind in ihre lichtvollen Haare geflochten. Der Körper ist im Vergleich sehr kurz, gedrungen und zart anmutend, unter der Erde eine breite Basis. Ihre Botschaft spüre ich direkt in mir als guten, breiten Stand und die Möglichkeit, bzw. Aufforderung mich noch weiter auszudehnen. Ich darf alles was ich im Inneren habe zum Leuchten bringen. Halte nichts mehr zurück!
Verbindung mit den Bergen:
Umso tiefer ich mich mit dem Berg, meinem Hausberg verbinde desto kraftvoller und angenehmer fühlt sich mein vom gestrigen Arbeiten schmerzender Körper an. Er verströmt Ruhe und Frieden und ich komme in ein Gefühl von Zeitlosigkeit.
Beim Zuwenden und Hineingehen habe ich erst mit verschiedensten Gedanken und Fantasien zu kämpfen. Nach einer Zentrierungsübung versuche ich erneut im Berg anwesend zu sein. Es ist da eine dunkle, angenehme Leere, die ich immer wieder füllen möchte, aber es ist einfach diese Qualität von reinem Bewusstsein. Ich sehe vor meinem Auge all die wunderbaren, reichen Plätze, die ich an der Oberfläche schon besucht habe und wieder zeigt sich im Inneren eine tiefe Stille. Ein Bild einer großen Steinkugel und die Landschaft ist wie ein Kleid, das in alle Richtungen wallt.
Kommunikation mit dem Wasser:
Der Bach mit dem ich mich verbinde vollführt eine ständigen Tanz, ständige Bewegung, in die mein Körper mit einstimmt. Mal weit ausholende Bewegungen, mal ganz feine. Das Element Luft spielt eine große Rolle. Die Luft ist Tanzpartnerin vom Wasser. Mal führt die Luft, mal das Wasser. Verbindung und Austausch findet statt und es fühlt sich leicht und fröhlich an.
Bei der Übung öffnet sich meine Kehle und die Wassertropfen, die über meine Wirbelsäule fließen nehmen Kontakt auf mit dem Wasser in mir. Mein Wasser möchte sich dem kosmischen Wasser angleichen. Das kosmische Wasser hat schöne durchscheinende, pastellene, glänzende Farbtöne. Diese Farben bergen die verschiedensten Qualitäten. Es ist eine Überfülle, die ich nicht mehr erfassen kann. Weil es so viel und überwältigend ist macht etwas in mir zu, was mich auch traurig macht. Kontrolle ist hier nicht mehr möglich. So integriere ich die bisherigen wunderbaren Erfahrungen in die neue Erde.
Lieben Dank von Herzen an Alle!

Nagako Cooper

Thank you so much, Marko & Lifenet team for this rich Autumn Equinox Telepathic Workshop.
Although we couldn't make the one on the actual Equinox day, we were glad to join the repeated session this morning, which led me to the experiences as if I felt my new inner eyes have begun opening up.
Last night, my husband and I decided to have a little expedition to climb up the top of our local Bardenoch hill in Moniaive, Dumfriesshire. We equipped ourselves with a head torch, walking sticks, thermos with hot tea, etc., and left our cottage heading into Bardenoch woods. There we greeted our "Grandmother" beech tree, her mighty presence in the darkness gave me reassurance and strength. After that I felt protected and even the complete darkness around me felt somewhat comforting as if I was surrounded by a dark blanket.
We followed a footpath along a murmuring stream which was leading up to the hill. While making the final ascent to the hill top, I saw a couple of gigantic rocks here and there appearing along a sheep track we were following.
When we finally got to the top of the hill I was surprised to find a familiar looking feather sticking on top of a cairn made of rocks! My husband revealed me that he has brought the feather up here from home and placed it there in one of his preparatory trips. (He said it was actually his 6th climb to the top in the last 8 days!!)
It was a relatively clear evening with some cloud cover here and there. I was mesmerised by the numerous stars, the Milky Way, the brightly shining Jupiter and Saturn close to it….
So that was our preparatory little expedition. I wrote this as it helped me to have living experiences during the workshop.
I remembered the "Grandmother" beech tree from last night. I first felt my legs turning into roots spreading wide and deep down into the earth. Then my body became a big trunk which was extending higher and higher up towards the sky. I felt as if I were a giant! Then my arms turned into big branches, swaying with the wind, catching sunlight with numerous leaves dancing. Then I felt a presence of an old man with long white beard wearing a tall hat appearing inside me. It's interesting that we have called this tree "Grandmother", but a male figure appeared in my imagination! I felt deeply grounded, calm, yet lightness of being at the same time.I remembered a big rock I saw near the hill top last night and imagined entering into its inner world through it. My love of Bardenoch hill has been always strong, yet for the first time, I felt one with the hill by being inside of it, experiencing the vastness, darkness, its vital energy and deep calm presence from within.I then imagined being inside our nearby local Dalwhat Water. I loved this exercise to scoop up the water and distribute fine sparkling droplets into the air! I felt joyful, refreshed and vitalised by this.After the workshop, we walked to the river and did the exercise in actual water. The sun just came out of the clouds and the droplets shined just how I imagined in the air. I also cleansed myself by spilling the water on my neck and back. How revitalising and refreshing it was! I felt like a child and was filled with joy, sense of freedom and fresh new energy.
We did Crete exercise in a clearing and gave thanks to the nature spirits and elemental beings, the Lifenet community members and all the beings joined the circle. We received some beautiful gifts from nature, which we carefully brought home and made a display on our fire place.

Andreas

Liebe Leute

als Nachtrag meine heutige Erfahrung:
das zentrale Bild bei der Kommunion mit dem Baum bzw. den Bäumen war ,dass ich den Kopf in Seinen Wurzeln mich mit Ihm verschränkte, aus meinem Unterleib wuchsen die Beine wie Äste in den Himmel. So lehrte es mich sein Elementarwesen, dass in inniger Kommunion mit einem Ent verschränkt war.
Das Innere des Berges bedurfte wiederum unsere Mithilfe bei der Reinigung, im Inneren des Berges oder des Körpers Gayas erfuhr ich eine schon viel strahlendere und in violettem Licht leuchtende Höhle. Der Boden war aus durchsichtigem Kristall, doch im Zentrum lag eine tiefe Schwärze die sich monströs anfühlte; wir formten mehrere Kreise und tanzten liebevoll um diese Verschattung, da wandelte sich die Schwärze in viele kleine leidende Menschenkinder, mit unserem Tanz begannen Sie zu heilen, Elfen setzten Sie in kleine Blätterboote und so trieben Sie langsam auf einem tiefdunkelblauen See im Zentrum der Höhle. Sie bedurften unser ganzen liebevollen Aufmerksamkeit um Ihren Schmerz zu heilen. Dieser Prozess kam nicht völlig zu einem runden Abschluss, vielmehr fühlte ich die Notwendigkeit in die Erfahrung mit dem Wasser einzutauche. Schön war, als ich an dem kleinen Quellteich am Fusse des kleinen Hügels der von alters her als heilig galt, mit dieser Übung begann, ein Hund vorbeikam: sofort sprang er in das Wasser, schwamm ein wenig und als er an Land ging schüttelte er sich just an der Rückseite der hölzernen Göttininstatue die dort seit einigen Jahren steht und verstreute feine Tropen über Ihren Rücken. Bei der Übung versenkte ich mich von Neuem in das Bild kopfüber, wie der Baum es mich lehrte, in der Erde, im Herzen des Berges, das Wasser aus dem Teich im Innern des Berges zu schöpfen und über meinen Hals und Rücken gen Himmel ablaufen zu lassen. Dabei spürte ich genau in meinen Körper und genoss die wiederbelebende Kraft des Wassers. Ich nahm die Übung mit auf den Weg, den Bach entlang zurück zu dem kleinen Wäldchen am Rande der Marienkirche bis zu dem Baum an dem ich die Erfahrung begonnen hatte.

Lieben Gruss und Dank an Euch Alle.

Andreas

Liebe Leute,

ich habe leider nicht sofort geschrieben, da ich auch Mitglied in einer buddhistischen Gruppe mit ähnlichen workshops bin, so ist die Erinnerung etwas verblasst.
Es war eine intensive Auseinandersetzung mit den jeweiligen Elementen, bei allen drei war zuerst eine tiefe langanhaltende Phase der Reinigung zu spüren, die ich als sehr kraftzehrend erlebte.
In der Erinnerung ist mir noch sehr stark das Bild der Zusammenarbeit mit den Bergen geblieben, nachdem ich durch das Tor in den Berg eintrat, war eine fast Bedrohliche Beschmutzung und Verletzung zu spüren, der Berg zeigte uns sein ganzes inneres Leid.
Nachdem ich trotz dieses übermächtigen Schmutzes mit der Arbeit begann, begann eine eifrige Putzaktion, unterstützt von vielen Zwergen, Mengen von menschlichen Unrat wurden entfernt.
Schliesslich tauchte ein völlig verschmutzter Brunnen im Inneren des Berges auf, Krakenartige Tiere halfen den Dreck abzupumpen, bis schliesslich wieder eine Spiegelde Oberfläche zu sehen war.
Ich erinnere mich das zuletzt der Berg und ich eins miteinander auf die Welt schauten, aus einem Glaskristall anmutenden transparenten Kopf /Schädel sah der Geist auf die Schöpfung.

Von dem Erlebnis mit den Bäumen, blieb mir noch die Erinnerung, das die Elementare der Bäume uns um unsere Mithilfe baten, Ihre Verbindung mit den Ents zu stärken, damit diese nicht die Verbindung mit Ihrem Heimatgestirn verlören.
Es war ein kraftzehrender Prozess bei dem wir alle die Ents solange unterstützten, bis Ihre langen Antennen in den Kosmos zu Ihrem Heimatgestirn wieder leuchteten und ein fliessender Energieaustausch stattfand. Das gab dann dem Wald auch wieder Energie und schliesslich fühlte sich dieser gesünder und gekräftigter an.
Bei den Flüssen verlässt mich meine Erinnerung, aber auch das Wasserelement durchlief zu Beginn eine tiefe Phase der Reinigung, bis ich seine Qualität in mir wiederentdecken konnte.
Habt Dank Ihr Alle für diese kräftezehrende aber notwendige Arbeit.

Zsolt Attila Varga

Köszönöm én is. Hála, hála, a létezésért, azert, hogy tehetünk érte. Hála magáert a szeretetért, mely éltet és táplál minket. Köszönöm nektek ezt a csodás utazást. A közös teremtés élményét.

Jürgen Amler

Großartige Energie heute Abend mit Euch allen Gemeinsam. Welche Kraft und welches Urwissen doch auf der Welt vorhanden sind. Und dies mit Euch allen zu teilen. Wunderbar. Freue mich schon auf die Wiederholung am 03.10., dann kann ich real mit den Füßen in der Nordsee sein.
Danke, dass ich dabei sein darf
Jürgen

8
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x